בין קלאסיקה לאוונגרד, בין שימור לחדשנות, בין כיבוד העבר למודרניזם, נועזות ומקוריות.
נקדיש את היום לסיור התבוננות (באוטובוס) בו נשלים את הבנת הרציונל האורבני של העיר תוך הדגשת מתחמים חדשים, או כאלה הקיימים אך משנים מראֶה ומעדכנים שימוש. ביניהם:
מוזיאון אורסה – ביקור בתחנת הרכבת אורסה – שהפכה למוזיאון אמנות המוקדש ליצירות המאה ה-19. נתמקד בתערוכה ייחודית לכבודו של אחד מגדולי הציירים: גוסטב קייבוט (1848-1894) שחוץ מעובדת היותו ידידם הנדיב ופטרונם של אמני הזרם האימפרסיוניסטי, היה אמן מרתק ששילב ביצירתו אימפרסיוניזם וריאליזם צילומי, המשקפים עד היום סצנות הווי ותפאורת רחוב של פריס בתקופתו.
מתחם בופסאז’ – מתחם חדשני וסמוי מן העין, בו חצרות פנימיות העוברות בין גושי בניינים קלאסיים, חוברו והוסבו למתחם שוטטות ובילוי חדשני, מסקרן, מפתה ומעורר השראה. חנויות, מסעדות, גלריות, גינות, מיצבי אמנות – משתלבים זה בזה ויוצרים אנסמבל של עבר והווה, אמנות וגסטרונומיה, עירוניות וטבע, אסתטיקה ופרקטיקה.
נמשיך את היום במזרח העיר. נסייר באתרים המנציחים טרנספורמציה אורבאנית ומחזור אדריכלי.
פארק בֶּרסי, הנושק לסיין, שהיה שוק סיטונאי של יין בעבר, והפך לרֶצף של מבנים, סוגי גנים ומקומות בילוי בהווה. כל זאת תוך כיבוד הקונטקסט ההיסטורי, והמערך האורבאני, הטבעי, האורגני והאותנטי של המקום.
ויאדוקט האומנויות – גשר דרכים עליו נעה רכבת פרברים בעבר, שהפך לפרויקט משולב של טיילת נטועה ושדרת חנויות אוּמנים ומעצבים, החושפים תהליך עבודתם – דוגמא נוספת לשמירה על מהות מיבנה, הטעון כעת בפרשנות חדשה.
תכנית הערב: החיים בוורוד
ביקור ובילוי במועדון שאנסונים ייחודי ואותנטי במונמרטר, “הארנב העליז “Au Lapin “Agile, המשמר עד היום ניחוחות של בוהמה יצירתית שבילתה בו בעבר, פרצה גבולות, קראה תיגר, שברה מוסכמות וטוותה תלמים חדשים בכל רובדי האמנות. עד היום משמש המקום כקברט וכאתר הנצחה לשנסון הצרפתי, לאמנים ולאווירה.