טיול שורשים למרוקו

טיול במרוקו מזמן את אחת החוויות המרגשות והקסומות ביותר למטיילים ישראלים רבים – ילידי מרוקו ובני משפחותיהם. עבור אלה שנולדו במרוקו ועלו לישראל בגיל צעיר, זוהי הזדמנות שלא ניתן לוותר עליה – לשוב אל המקום בו החלו חייהם, לראות מקרוב את הבית והשכונה בהם גדלו, לנשום את האווירה והסביבה בה הוריהם והסבים והסבתות שלהם חיו ופעלו, ולסגור מעגל. עבור בני הדור שכבר נולד בארץ להורים העולים זהו אחד הטיולים המסקרנים ביותר, המאפשר להתבונן לעומק אל העבר המשפחתי, להחיות ולהמחיש את הזיכרונות והסיפורים ששמעו מהוריהם. לכל אחד ואחת מאלה טיול שורשים למרוקו הוא מסע כפול – מסע אל השורשים והעבר, ומסע בארץ אקזוטית ויפהפייה, שופעת נופים, ניחוחות וטעמים, אנשים מסבירי פנים שרוחשים כבוד רב ליהודים, תרבויות ומנהגים מיוחדים ומרתקים.

המורשת היהודית הטביעה את חותמה במרוקו – יש מה לראות

קהילת יהודי מרוקו נחשבה לאחת הקהילות הגדולות והחשובות של יהדות ארצות האסלאם. יהודים היגרו מארץ ישראל למרוקו משנת 586 לפני הספירה לאחר חורבן בית ראשון, והמשיכו להגיע גם לאחר חורבן בית שני. בתקופת הכיבוש המוסלמי, לאחר נפילת השלטון הרומי, הגזירות גרמו לחלק מהיהודים לברוח למדינות שונות, כדוגמת הרמב”ם שהיגר למצרים. באמצע המאה ה-13 הגזירות בוטלו והיהודים נהנו מחופש דת וביטחון יחסי. גירוש ספרד הביא לגל הגירה גדול של יהודים למרוקו, שכתוצאה ממנו נחלקה הקהילה היהודית לשתי קבוצות  – התושבים והמגורשים, שהיו שונים אלו מאלו לחלוטין בשפה, במנהגים ובאורחות החיים.

עם הזמן התגבש מעמדם של היהודים כנתינים בעלי זכויות מעטות יחסית לשאר האזרחים. רובם התרכזו ב”מלאח” – רובע יהודי סגור בתוך כל עיר. בתקופת שלטון התורכים מצבם של היהודים השתפר, אך באמצע המאה ה-19 הם סבלו מפרעות שהתחוללו במרקש ובפס. עם הפיכת מרוקו למדינת חסות של צרפת ב-1912, מצבם של היהודים השתפר משמעותית: לאורך שנים הם חיו בהרמוניה עם המוסלמים, הושפעו מאוד מהתרבות הצרפתית והיו מעורים ביותר בחיי המדינה – בממשל, במסחר, בעסקים, בחיי התרבות והחברה. בהתאם לכך הם הטביעו את חותמם בצורה משמעותית בכל אזור בו חיו – הן בתוך המלאח והן מחוצה לו.

עם הקמת מדינת ישראל והשפעתה השלילית של מלחמת העצמאות על יחסי יהודים-ערבים, החלו יהודי מרוקו לעלות לישראל, ועם הפיכתה של מרוקו לעצמאית, רוב היהודים הגיעו לארץ, ורק מיעוט נותר במרוקו.

כך או אחרת, היהודים הותירו זכר לנוכחותם במרוקו לאורך כ-2000 שנים בהן חיו בה. אולי משום כך, טיולי שורשים למרוקו נפוצים כל כך – שרידים מתקופות שונות בחיי יהודי מרוקו עדיין השתמרו. כל מי שיוצא לטיול שורשים במרוקו יגיע אל המלאח, אל בתי הכנסת שעוד נותרו על כנם ואל קברות הצדיקים, שמאות מהם  פזורים ברחבי מרוקו. בכל עיר במרוקו תוכלו למצוא זכר לקהילה היהודית שחיה ופעלה בקרבה.

אתרי מורשת יהודיים שמומלץ לבקר בהם

טיול שורשים במרוקו מגיע לשיאו בביקור במלאח, בבית ובסביבת המגורים בהם חיו ההורים, הסבים והסבתות. אחרי כל ההתרגשות, הצילומים וההתרפקות על זיכרונות העבר, אפשר להמשיך הלאה ולבקר בערים השונות במרוקו. כל אחת מהערים שונה באופייה וביופייה, ובמסגרת הביקור באתרים השונים, ניתן לבקר גם בכאלה שרוח הקהילה היהודית עוד שורה עליהם. להלן ריכזנו עבורכם כמה מנקודות הציון, שראוי לעצור בהן בכל טיול שורשים, בהתאם לערים השונות.

נתחיל בקזבלנקה – כאן התגוררה הקהילה היהודית הגדולה במרוקו. יהודים שיוצאים לטיול שורשים במרוקו מקפידים להגיע אל בית הכנסת “בית אל” הגדול והמפואר, הממוקם במרכז העיר. אמנם כמות המתפללים במקום דלה, שכן רוב באי בית הכנסת מהעבר עלו ארצה עם משפחותיהם, אך אלו שנותרו בקזבלנקה עדיין פועלים כדי לשמר את הניחוח היהודי מהמאה הקודמת. כל מטייל יהודי שמגיע למקום יחוש התרגשות רבה לנוכח ההיכל, שהשתמר כה יפה, ויופיו וקדושתו לא נפגמו במהלך השנים.

ממשיכים לרבאט בירת מרוקו, מקום מושבו של המלך. כידוע, רבים מיהודי מרוקו עבדו בשירותו של המלך, ולכן התגבשה בעבר קהילה יהודית ענפה בעיר. בהתאם לכך, המטיילים נוהגים לפקוד את אזורי הקהילה היהודית ברבאט, כמו גם את ארמון המלך. אגב, אתר נוסף שכדאי לבקר הוא קברו המפואר של מוחמד ה-5, המעוטר בפסיפס יפהפה (מוחמד החמישי אולי לא היה סבא רבא שלנו, אבל גם גם טיול שורשים הוא טיול).

העיר ווזאן היא תחנת חובה בטיול שורשים של יהודי מרוקו. בתי הקברות היהודיים העתיקים מעידים על כך שהתגוררו כאן רבים מבני הקהילה. הקבר המפורסם ביותר במקום הוא קבר רבי עמרם בן דיוואן. הרב הידוע, שחי בארץ ישראל בזמן השלטון התורכי במאה ה-16, מצא מקלט אצל קהילת יהודי מרוקו כאשר ברח מהארץ בעקבות הפרת האיסור על תפילת יהודים במערת המכפלה. הוא נפטר בווזאן בהיותו בן 70 שנה ושמו הלך לפניו כמחולל ניסים. עד היום יהודי מרוקו נוהגים לערוך הילולה על קברו בערב ל”ג בעומר.

במקנס, גולת הכותרת היא העיר העתיקה, בה ממוקמים “המדינה” והמלאח היהודיים. גם כאן מומלץ לפקוד את בית הכנסת הגדול. קהילת מקנס הוציאה מתוכה רבנים ידועי שם כמו אב בית הדין הרבני של מרוקו – הרב יהושע ברדוגו, הרב ברוך טולדנו “הגדול”, הרב ברוך טולדנו “הקטן”, הרב יוסף מסאס, והרב רפאל ברדוגו שכונה “המלאך”. בתי הכנסת עליהם היו מופקדים רבנים אלה נותרו נעולים עד עצם היום הזה.

פס, העיר השנייה בגודלה במרוקו, ידועה כמקום מושבו של הרמב”ם. גם כאן מומלץ לבקר במלאח – הרובע היהודי הממוקם בעיר החדשה, פס אל ג`דיד. מעניין מאוד להגיע לבית הקברות היהודי המפורסם, “בית החיים” כפי שכינו היהודים את כל בתי הקברות שלהם. במקום קבורים רבנים חשובים, ביניהם רבי יהודה בן עטר ששימש בתפקיד דיין, וללה סוליקה הידועה כצדיקה גדולה במסורת יהודי מרוקו. מאוד מרגש לראות את הכיתוב בעברית על גבי המצבות. בהמשך מומלץ לבקר בבית הכנסת שבמלאח ולחוש בעוצמתו הרבה.

במרקש הצבעונית והתוססת, בלב המלאח היהודי, ממוקם צלאת אל עזמה – בית הכנסת הידוע כקדום ביותר, שהוקם ב-1,492בתקופת גירוש ספרד. כדאי מאוד לבקר במקום לפני או אחרי שתתמוגגו מכיכר העיר ההומה של מרקש, על שלל רוכליה ואומניה. בית הכנסת פתוח מדי יום משעה 9:00 עד 18:00, וביום שישי עד 16:00. בשבתות וחגים הוא פתוח בשעות התפילה בלבד. ישנם עוד מספר בתי כנסת הפזורים בעיר אך רובם סגורים. עם זאת, אל דאגה – לא חסרים אתרים מומלצים במרקש – לא תשתעממו.

תוך כדי התחקות אחר השורשים, תיהנו ממרוקו היפה

טיול שורשים הוא טיול לכל דבר, זוכרים שאמרנו? אז תוך כדי ההתרגשות מהעבר, כדאי לשלב גם ביקור באתרים נבחרים במרוקו. כך תוכלו לתפוס שתי ציפורים במכה אחת – התחברות לשורשים היהודים, וטיול מדהים באחת המדינות המרתקות והיפות בעולם.