אתרים נבחרים ביוון
אולימפוס
האולימפוס (Olymbos) הוא הגבוה ברכסי יוון ופסגתו – 2,917 מטרים. לא בכדי היו היוונים הקדמונים משוכנעים כי פסגתו היא משכן האלים. זהו גוש הררי מרתק בהופעתו, המתרומם בכל הדרו קרוב מאוד אל הים. פסגות האולימפוס המשוננות, המכוסות עננים, מתנשאות מעל חורש ים-תיכוני-אגאי בחלקו הנמוך, דרך יערות עצים נשירים רחבי עלים ומחטניים ועד לבתות ולשטחי אחו אלפיני.
אולימפיה
בלב יערות האורן של הפלופונס שוכנת אולימפיה (Olympia), אתר המשחקים האולימפיים המפורסמים. המשחקים התקיימו משנת 776 לפנה”ס מדי ארבע שנים, עד שהופסקו בשנת 394 על ידי הקיסר הביזנטי-נוצרי תאודוסיוס. העיירה החדשה והאתר העתיק שוכנים בעמק ירוק בחבל הליס (Halis) ההיסטורי. ליד אתר המשחקים נראים שרידי עמודים ענקיים, שנותרו ממקדש זאוס האולימפי – אחד משבעת פלאי העולם העתיק.
איי המפרץ הסרוני
המפרץ הסרוני (Saronic Gulf) מפריד בין חצי-האי אטיקה, שעליו שוכנת אתונה, לבין ארגוליס – ה”אצבע” המזרחית של חצי-האי פלופונס. במפרץ חמישה איים: סלמיס, אגינה, הידרה, פורוס וספצס. זו קבוצת האיים הקרובה ביותר לאתונה. בעבר התפרנסו התושבים מדיג ומשוד ימי. הם נודעו בעוז רוחם ונטלו חלק פעיל במלחמת העצמאות של יוון במאה ה-19. בזכות הקרבה לאתונה, משמשים האיים מקום נופש מבוקש בסופי שבוע – הן לתיירים והן למקומיים, הרוצים להתאוורר מהעיר הדחוסה. הפופולריים ביותר בין האיים הם אגינה, פורוס והידרה.
אפידאוורוס
באפידאוורוס (Epidavros) העתיקה, מוקף בחורשות אורנים ובלב נוף גבעי יפה, ניצב תיאטרון יווני ענק ומרשים, ולו אקוסטיקה מדהימה. בערבי הקיץ מתקיימות כאן הצגות דרמה קלאסיות, המושכות מבקרים רבים. סמוך לתיאטרון בנוי המרכז הרפואי הגדול של יוון העתיקה – האסקלפיון, ששרדו ממנו מקדשים, בית נחשים, אכסניות ועוד.
ארחובה
ארחובה (Arachova) הוא כפר מקסים, השוכן למרגלותיו של הר פרנסוס (Parnassos). בשל קרבתו לדלפי הפך לשוק גדול של אריגים צבעוניים, פרוות כבשים מעובדות, שטיחים, צעיפים וכיסויי מיטה. לפני שעות המסחר ואחריהן חוזר ארחובה להיות כפר של סמטאות אבן, עם בתים עתיקים ומגדל שעון ציורי.
ארטה
ארטה (Arta) היא עיירה קטנה בחבל אפירוס (Epirus), שהייתה עיר בירתו של המלך פירוס במאה ה-3 לפנה”ס, זה שטבע את המשפט “עוד ניצחון כזה ואבדנו”. העיר בנויה על גבעה בעיקול הנהר ארכתוס (Arakhthos), ומצודה ביזנטית נאה חולשת עליה. בארטה, השקטה והמנומנמת כל היום עד ה”וולטה” המסורתית (מצעד הזוגות, הפוסעים הלוך ושוב בכיכר העיירה בשעות הערב), נמצאת כנסיית פנאיה פנגוריסיטה (Panaghia Panagorisita) מן המאה ה-13, שציור ישו על תקרתה הוא יצירה חשובה ללימוד האמנות הביזנטית.
אתונה
אתונה (Athena) היא בירת יוון והגדולה בעריה. היא צפופה, קצת מוזנחת, והתנועה בה מטורפת. “אתרי החובה” שבה הם, כמובן, האקרופוליס (Akropolis) ומקדשיו, הרובע הישן – הפלקה (Plaka) – על חנויותיו, והמוזיאון הלאומי העשיר. אולם אתונה מציעה הרבה יותר: זהו כרך נושם, שר ורוקד, עד השעות הקטנות של הלילה. אתונה פורשת לפני התייר אפשרויות בילוי רבות: מסעדות ובתי קפה שוקקי חיים, מועדוני מוסיקה יוונית והצגות תיאטרון, שוקי פשפשים, גלריות מהודרות ועוד.
דלפי
בדלפי (Delphi), שהייתה טבורו של העולם לפי אמונתם של היוונים, ניצב מקדשו של אפולו. לפני כן היה כאן מקדשה של גיאה ושל בנה הנחש – פיתון. כאן שכן האוראקל שלהם, שנאלץ לפנות את מקומו לטובת כוהני אפולו – אל הכוח, החכמה והאמנויות, וכאן גם היו בתי האוצר של ערי המדינה היווניות. זהו, ללא ספק, מהיפים באתרי יוון הקלאסית: בנוי על מדרון תלול, למרגלות המצוקים של הר פרנסוס, בתוך סביבה מיוערת, המשקיפה על מפרץ קורינתוס ועל צפון הפלופונס.
הידרה
הידרה (Idra) הוא אי מול ארגוליס, המופרד מן היבשת במצר הידרה. האי ארוך וצר, מצוקי מאוד וצחיח; העיירה הידרה, בירת האי, היא נמל קטן, חבוי בין גבעות מצוקיות. בגבעות חצובים מאגרי מים גדולים, עתיקים, עדות לתקופות שבהן עסקו בחקלאות – לעומת תעשיית הטברנות, בתי הקפה והאירוח, שהם היום ענפי ההכנסה העיקריים של כ-3,000 תושבי האי. עוד ענף פרנסה שהיה אופייני לבני הידרה בעבר הוא שוד ימי. בימי הכיבוש העותומני היה להידרה מעמד אוטונומי באימפריה, ובמאה ה-19 הובילו ספני הידרה את ההתנגדות הימית מול הצי העותומני. הבעלים של חברות הספנות של הידרה וצאצאי המנהיגים של שודדי הים מתגוררים עד היום בווילות נאות, המעידות על יכולתם הכלכלית.
חבל אווריטניה
חבל אווריטניה (Evritania) נחשב, ובצדק, לשווייצריה של יוון. הנופים ההרריים מקבלים כאן ממד דרמטי בשל תלילותם, מצוקיותם, נחליהם עזי הזרם, יערות עצי המחט ומטעי הדובדבן והתפוח. פחות שווייצריים והרבה יותר יווניים הם הכפרים, שחלקם נטושים וחזותם בלקנית קלאסית; כך גם גשרי האבן התורכיים הישנים והמנזרים, ביניהם מנזר פרוסוס (Proussos), הבנוי על צוק מעל נהר. העיירה היחידה באזור הפראי והכמעט שומם הזה היא קארפניסי (Karpenisi).
חבל ארקדיה
חבל ארקדיה (Arkadia) הוא אזור של רמות ורכסים, פראי למדי, בלב הפלופונס. בין רכסי ארקדיה משתרעים כרי מרעה וחורשות עצים סבוכות, בעיקר אלונים. יש בארקדיה אתרי עתיקות מרתקים, למשל מקדש אפולו בבאסאי – משרידי העבר היווני המפואר. בשירה היוונית הקדומה נחשבה ארקדיה למולדת גיבורים, שאף הועלו לדרגת בני אלמוות בשל גודל מעלליהם.
חבל זגוריה
חבל זגוריה (Zagoria) הוא חבל הררי בצפון יוון, על גבול אלבניה. מקור השם סלאבי, ופירושו – “מעבר להרים” – מעיד על מהותו הפראית והמבודדת לכאורה מיוון גופא. חבל זגוריה תחום בין קניוני הנהרות וידומאטיס ואליאקמונאס, הריו מתרוממים עד גובה 2,000 מטרים, והם השלוחה הדרומית ביותר של האלפים. ההרים מכוסים ברובם יערות עתיקים של עצי מחט שונים, עצי אלון גדולים וחורשות נרחבות של ערמונים. עולם החי כאן עשיר מאוד: ביערות עדיין חיים דובים וזאבים, ומדי פעם דולקים בעקבותיהם ציידים… נהרות זגוריה, הניזונים מהפשרת שלגים, קרים כקרח, צלולים מאוד וזרמם עז וסוחף.
כפרי האזור שמרו, רובם ככולם, על צביונם העתיק. בתיהם בנויים מאבנים לא מסותתות, קומותיהם העליונות מעוטרות במרפסות עץ בולטות, יש בהם כנסיות עתיקות, עשירות בתמשיחי קיר. השבילים העתיקים, המחברים בין הכפרים, חוצים לא פעם את הנהרות על גשרי גבנון מקושתים, בסגנון בנייה שהיה מקובל באימפריה העותומנית לפני מאות שנים.
חבל מאני
חצי-האי מאני (Mani) הוא “האצבע” התיכונה משלוש “אצבעות” הפלופונס, הנשלחות אל הים התיכון. חצי-האי מאני הוא המשכו של רכס הטאייטוס הגבוה, בין מפרצי לקוניה ומסיניה, והוא מסתיים במצוק מטפאן הגבוה. זה אזור דליל באוכלוסייה, טרשי מאוד ומוכה רוחות ים חזקות; אדמותיו דלות וכך גם כפריו. קו נוף מעשה ידי אדם המאפיין את מאני הוא ה”פירגוי”; אלה מגדלי אבן הבנויים בין בתי הכפרים, זכר לימים עברו, בהם נלחמו החמולות הכפריות זו בזו ובנו את המגדלים האלה להגנתן.
גם לכנסיות הכפרים במאני יש מוניטין וייחוד, שכן תושבי האזור התנצרו מאוחר יחסית לשאר חלקי יוון, וסגנון בנייתן שונה מזה של הכנסיות היווניות (הביזנטיות) ברחבי הארץ.
יאנינה
יאנינה (Ioannina) היא בירתו של מחוז אפירוס ההררי. זו עיר גדולה יחסית, תורכית-בלקנית באווירתה, על חוף אגם פאמבוטיס (Pamvotis). החלק המעניין של יאנינה הוא הפרוריון (Frourion), הרובע הביזנטי המבוצר, הבנוי על אי קטן באגם. בין עצי הדולב הגדולים שלו ניצבת כנסייה ביזנטית קטנה, ובה גלריה עם מאות ציורי הגיהנום ומה שנעשה בו. רבים מבתי הרובע הישנים משופצים, ולהם גגות רעפים, תריסי עץ, מרפסות מגולפות וסבכות ברזל על החלונות. בית הכנסת שברובע הזה היה מרכזה של הקהילה היהודית ה”רומניוטית”, שמאז השואה נותר ממנה רק שריד דל.
לפקדה
לפקדה הוא אי בקבוצת האיים האיוניים, שהיה פעם חצי-אי. חיבורו המקורי, הטבעי ליבשת, היה באמצעות שרטון יבשה צר מאוד (רוחבו כ-25 מטרים בלבד), אך במאה ה-8 לפנה”ס חפרו בו אנשי קורינת תעלה – וניתקוהו מיוון. לפקדה הררית, פורייה, שופעת מעיינות, מנוקדת בכפרים הטובלים בכרמי זיתים וענבים. אנשיה חמים ומכניסי אורחים, וזקניה מקפידים עד היום להופיע בציבור בלבושם המסורתי, הצנוע וחמור הסבר.
מונודנדריון
מונודנדריון (Monodendrion) הוא אחד הכפרים היפים בחבל זגוריה. זהו כפר מבודד בהרי פינדוס (Pindos), בתיו בנויים מלוחות אבן, גגותיו מקורים ברעפי צפחה, ותעלות אבן מנקזות את הסמטאות. מהכפר נשקף נוף מרהיב של קניון הוויקוס (Vikos) הגדול, והוא מוקף יערות עצי אשור גדולים.
מטאורה
מטאורה (Meteora) , שפירושה ביוונית “תלויים באוויר”, היא אחת האטרקציות הגדולות של יוון. זוהי קבוצה של מנזרים, בנויים בראשיהם של צוקים תלולים, אנכיים, המיתמרים מעל מישורי תסליה (Thessalia). עמודי הסלע המרשימים נוצרו על ידי מי הנהר פיניוס (Pinios), שנגסו בעבר הגיאולוגי בסלעי הקונגלומרט האפור, והותירו אחריהם מִשארים דמויי עמודים. המנזרים הוקמו כאן בימי הביניים, בתקופה של מאבק בין הממסד הביזנטי ובין נסיכים סרביים מן הסביבה, והתוצאה – מנזרים הנראים כאילו הצניחו אותם על קודקודי העמודים.
מיסטראס
מיסטראס (Mistras) הייתה בירתה של ממלכה ביזנטית ליד ספרטה, בעמק לקוניה (Lakonia). לאחר נפילת קונסטנטינופול בידי הצלבנים בשנת 1204, הוסיפה העיר להתקיים והייתה בירה חלופית לאימפריה הביזנטית הקורסת. העיר המבוצרת בנויה על גבעה נישאה בשולי הרי טאייטוס (Taigetos), ובה כנסיות יפהפיות, עם ציורי קיר ופסיפסים. חורבותיה של מיסטראס פזורות בתוך צמחייה עשירה, בין עצים עתיקים.
מיקנה
מיקנה (Mycenae) הייתה אחת הערים החשובות ביותר לפני כ-3,500 שנה, בתקופה שנקראה על שמה – מיקנית. העיר “עתירת הזהב”, המוזכרת בסיפורי הומרוס, הציתה את דמיונם של חוקרים ורומנטיקנים. אחד מהם, היינריך שלימן, חשף במאה ה-19 בחורבותיה ממצאים יוצאים מן הכלל – מסכות, זהב, פסלים, תכשיטים וכלים שונים. באתר ניצבות החומות העבות, שער האריות וקברי מלכים, וביניהם אולי גם קברו של אגממנון – מפקד צבאות היוונים במלחמת טרויה.
מפרץ פילוס
מפרץ פילוס (Pilos) מוכר לקוראי “זורבה היווני” של קזנצקיס בשמו האיטלקי – מפרץ נאוורינו. זהו מעגן טבעי רדוד בדרום הפלופונס, שהיה אחד משערי העגינה והשליטה על דרום יוון במשך דורות. היום “שומר” עליו מבצר ניוקסטרו העותומני מן המאה ה-16, שהצרפתים שיפצו והגדילו במאה ה-19. המפרץ התפרסם בקרב הימי שהתקיים בו בשנת 1827 – בין הצי הקטן של צרפת, אנגליה ורוסיה לבין הצי הגדול של הסולטאן העותומני. המפלה הקשה שנחל צי הסולטאן הייתה אחד הצעדים הראשונים בדרך לעצמאות יוון, שנכפתה על הקיסרות העותומנית על ידי בעלות הברית.
מצובו
מצובו (Metsovon) הוא “תחנת חובה” בין יאנינה למטאורה. הכפר היפה מוקף מכל עבר ביערות של עצי אשוח, ופסגות משוננות של הרים נשקפות מעליו. בתיו, הבנויים בצפיפות, מטפסים במעלה ההר, ולהם מרפסות עץ וגגות רעפים אדומים. חלק מתושבי הכפר אינם יוונים אלא וולאכים – בני שבטים ממוצא רומני. מדי ערב הם נוהגים לצאת לכיכר השוק, כשהם לובשים את בגדיהם המסורתיים.
נאפפליון
נאפפליון (Nafplion) היא מהיפות והרומנטיות בערי יוון. עם קבלת עצמאותה של יוון במחצית המאה ה-19 הייתה נאפפליון לבירה, עד לסיפוחן של אטיקה ואתונה ליוון עצמאית. בתיה האלגנטיים בנויים על חצי-אי צר ומצוקי בראשו של מפרץ ארגוליס (Argolis). כיכר העיר וסמטאותיה, רחובות הנמל הקטן שלה ומסעדותיה הם פינות חמד מלאות שמחה בערבי הקיץ. מעל העיר מתנשאת המצודה הוונציאנית פלמידי (Palamidi),וממנה נשקף הנוף המרהיב של העיר – מפרץ ארגוליס מעברה האחד ורכס פארנון (Parnon) מעברה האחר.
סלוניקי
סלוניקי (Thessalonica) היא העיר השנייה בגודלה ביוון, בירת החבל הצפוני, מקדוניה, ומרכז תעשייתי ותרבותי חשוב. העיר נוסדה במאה ה-4 לפנה”ס, על ידי אחד ממצביאיו של אלכסנדר מוקדון, שהיה גם גיסו, והוא קרא לה על שם אחותו – ת’סאלוניקה. מאז הלכה העיר והתפתחה כתחנת מסחר חשובה ואחר כך – כמרכז דתי נוצרי גדול. סלוניקי, מהערים החשובות ביותר באימפריה הביזנטית, שמרה על מעמדה גם אחרי הכיבוש העותומני, ותפסה מקום בכיר בכלכלה ובתרבות של האימפריה החדשה. העיר הייתה למוקד תרבותי שואף קִדמה וראתה עצמה שייכת לאירופה יותר מאשר לתורכיה. בה הונחו היסודות למרד “התורכים הצעירים” וכאן גם נולד מייסדה של תורכיה המודרנית – מוסטפא כמאל אתא תורכ. סלוניקי נשארה מרכז תרבותי חשוב גם אחרי ניתוקה מהאימפריה וסיפוחה ליוון העצמאית.
בתולדות העם היהודי סלוניקי מפורסמת בכך שנתנה מקלט למגורשי ספרד במאה ה-15, ומאז ועד שואת יהודי אירופה שגשגו בה חיי קהילה יהודית ותרבות תורנית ומשפטית מפוארת.
פליון
פליון (Pelion) הוא הר גבוה ומיוער מאוד, ששדרתו יוצרת חצי-אי דמוי קשת במזרח יוון, מעל המפרץ הפגאסי (Pagasitikos Kolpos). על פי המיתולוגיה היוונית, חיו כאן הקנטאורים – יצורים שחציים סוס וחציים אדם. מורדותיו המזרחיים של חצי-האי צונחים בתלילות אל הים ויוצרים שם מפרצים נפלאים. כפרים אדומי גגות חבויים ביערות האלון, הדולב והערמונים שמכסים את ההר ופלגי מים זורמים בין מטעי דובדבנים ותפוחים. ההר הוא מן היפים בכל יוון.
קלאווריטה
סמוך למעלהו של קניון וראיקוס שוכנת העיירה קלאווריטה (Kalavrita), שייחודה בהיסטוריה שלה. כאן הונף לפני כ-180 שנה נס המרד היווני נגד התורכים, וכאן נטבחו יותר מ-1,400 מבחורי העיירה על ידי הנאצים, בעקבות פעילות של פרטיזנים יווניים בסביבה. השעון במגדל הכנסייה של קלאווריטה מורה עד היום על שעת הרצח.
קניון וראיקוס
קניון וראיקוס (Veraikos) יורד בתלילות מהרי ארקדיה (Arkadia) שבפלופונס אל מפרץ קורינתוס. הקניון היפה ותלול הגדות מלא בוסתנים וחורשות אורנים, שדרות דולבים ואלונים מלוות את הפלג הזורם בו ומפלי מים צונחים בשוליו אל האפיק. במאה ה-19 הונחה בו מסילה לרכבת הרים מיניאטורית. מעל הקניון בנוי מנזר מגה ספילאו (Mega Spileon) – המערה הגדולה; נזיריו מראים פסל של מריה הקדושה שנמצא במערה בתחומו, והוא, כך מספרים הנזירים, מעשי ידיו של השליח לוקאס. בתוך הקניון שוכן הכפר הקטן והציורי זאחלורו (Zaxloro), ובקצהו התחתון, על מניפת הסחף שלו במפרץ קורינתוס, שוכן הכפר הגדול והיפה דיאקופטו (Diakofto). הכפר כולו טובל בפרדסי לימונים ונושק לים.
חולמים על טיול ביוון?
החברה הגיאוגרפית מציעה טיולים מאורגנים ליוון במגוון מסלולי עומק אל אזוריה השונים של יוון כמו טיול ליוון מת’סלוניקי לאתונה, טיול ליוון וחצי האי הפלופונסי, טיול ג’יפים ליוון ההררית ועוד.
כל מה שצריך לדעת על אוכל יווני
חוריאטיקי, דולמדס, סגנאקי, פיטס… למילים האלה יש לא רק צליל מיוחד אלא גם טעם נפלא. כל אלה הן מנות מפורסמות מהמטבח היווני המקומי, ואת כולן אתם חייבים לטעום כשתגיעו ליוון. אז איפה אוכלים ביוון ולאיזה שווקים כדאי להגיע? היכנסו לכתבה.
מידע שימושי למטייל ביוון
מידע שימושי למטייל ביוון אודות מזג האוויר, אשרת כניסה, חשמל, מטבע ועוד.
עשרה דברים מעניינים שכדאי לדעת על איחוד האמירויות
באיחוד האמירויות נשברים שיאים חדשים פעם אחר פעם. האם ידעתם שהיא ביתו של מגדל הנטוי יותר מהמגדל של פיזה? או של מסגרת התמונה הגדולה בעולם? היכנסו לכתבה וגלו עוד כמה עובדות מעניינות.