אתרים נבחרים באיים הקנריים

הארכיפלג הקנרי כולל 13 איים, מהם 7 מיושבים. פעילות געשית המתרחשת בשנים האחרונות מדרום להיירו, “מיילדת” אי חדש, הרחוק מטרים ספורים מלצוץ על פני המים. האיים נחלקים למערביים (לנזרוטה, פורטו ונטורה וגראן קנאריה) ומזרחיים (טנריף, לה גומרה, לה פלמה והיירו) – חלוקה מודרנית ושרירותית לשני מחוזות, אשר נקבעה בשל מחלוקת בין חמולות ומאפיות. מבחינה גאוגרפית-גאולוגית החלוקה מעט שונה, ושני האיים המזרחיים (פוארטו ונטורה ולנזרוטה) נפרדים משאר האיים המערביים: באופי הנוף (עתיקים גאולוגית, נמוכים ושחוקים מול צעירים וגבוהים, עד 3,800 מ’ מעל פני הים), באקלים ובמשטר המים (עד 100 מ”מ גשם, שחון ומדברי מול עד 1500 מ”מ של מים ועננות רבה לאורך השנה), צומח וחי (מפותח ומיוער מול מדברי ושחון) והאדם (קנארי-ילידי יותר, שורד ונלחם בטבע מול ספרדי יותר, חקלאי, עושר ושפע).

האיים המזרחיים

לנזרוטה

האי הכי צפוני-מזרחי בין האיים, והבתול והדרמטי שבהם. נופו מיוחד, דבר שהפך אותו לפארק אקולוגי ושמורה ביוספרית של אונסק”ו. שמו נגזר משמו של הנווט מגנואה לאנסלוטי מאלוסלו, שהגיע אליו במאה ה- 14. האי נכבש ע”י הנורמנדים, דה בטנקור ודה לה סאל ב-1401, והועבר למלך קסטיליה הספרדי. האי הפך לבסיס יציאה לכיבוש האיים הקנריים האחרים, וכשאלו נכבשו הוא נזנח והפך לטרף לפירטים ושודדי ים.
ב-1730 החלה באי התפרצות וולקנית עזה, שנמשכה 6 שנים – ההתפרצות הארוכה ביותר על פני כדור הארץ, אשר כיסתה 1/3 מהאי בים של לבה. לכך התווספה התפרצות נוספת (של הר טינגואטון), מאוחרת יותר, ואלה עיצבו את האי. באי יש יותר מ-300 הרי געש, דבר שהפך אותו למעבדה גאולוגית חיה. לצד זה ניכרת פעילותו הברוכה של האומן סזאר מנריקה קברירה, אשר ביקש לחשוף את יופיו וייחודו של האי, ועיטר אותו (ואת האיים האחרים) ביצירות מיוחדות, והשפיע על הדרך בה מפתחים את האיים ואת התיירות.

פורטו ונטורה

האי החצי מדברי והארוך ביותר מבין האיים – אורכו 98 ק”מ, נישא עד גובה 762 מ’ (רכס הרי  Betancuria) ו-807 מ’ (הר Jandia). חלק מחופיו מכוסים חול זהוב, שמקורו בסהרה המרוקנית. האי נכבש ע”י הספרדים ב-1405, אך רק ב-1440 התחילו להתיישב בו. התיירות המגיעה אליו היא תיירות מנוחה ופינוק, ואחד מהאתרים החשובים בו הוא גן החיות Oasis Park LaLajita אליו הובאו מעל 200 סוגים של חיות ובעלי כנף מכל רחבי העולם – רובם לא איכלסו מעולם את האיים הקנריים.

גראן קנארייה

גראן קנארייה הוא אי עגול, כמעט מושלם, שהיקפו 236 ק”מ, וצורתו חרוט קטום (1,950 מ’ גובה). כמו בכל האיים היותר צעירים הוא מתאפיין בצפון ירוק ובדרום צחיח. בירתו (ובירת המחוז המזרחי) היא לאס פלאמס (עיר התמרים), והיא נוסדה ע”י רחון, מפקד הצבא הקסטיליאני ב-1478. עד היום היא הבירה הפוליטית של האיים, ושוכנים בה הארמון הנשיאותי, משרדי הממשלה ובית המשפט העליון. בשנים הראשונות נשענה התפתחותה על הבריטים, אשר מתחו רשת השקייה וצנרת והקימו את פארק דוראמס (כינוי לגיבורים הילידיים). כריסטופר קולומבוס עצר פה, הצטייד והתפלל, והמוזיאון המוקדש לו ניצב ברובע וגטה הקולוניאלי, ואוצר בתוכו מפות, אמצעי ניווט ומידע רב. לפני פתיחת תעלת סואץ היה הנמל בלאס פלמאס נמל חשוב מאוד בדרכן של אוניות, שביקשו להקיף את אפריקה – מאירופה להודו ולאסיה ובחזרה, ובעקבות כך הנמל גדל ותפס מקום חשוב בעולם הספנות. היום נכנסות לנמל כ-1000 ספינות וסירות בכל חודש.

האיים המערביים

טנריף

“טנריף” בשפתם של הגוואנצ’וס, ילידי המקום, זה “הר מושלג” או “ההר הלבן”; והוא אכן שוכן במרכז הארכיפלג ובמרכזו ההר הגבוה ביותר באיים – הטיידה (כ-3,800 מ’ מעל פני הים), שפיסגתו עירומה, ובימי החורף הוא עוטה שלג ונראה למרחק רב. דבר זה גם זיכה אותו במעמד “אל’, לצד אלים גוואנצ’ים אחרים המצויים באיים השונים – האל גוויוטה (Guayota), אל השאול והגיהנום, שוכן בהר, וכשהוא מתרגז הוא גורם להתפרצויות הגעש באיים. בצורתו האי נראה כברווז עם ראש סוס. הוא הגדול בקבוצת האיים הקנארים (2,034 קמ”ר), ונמצא כ-120 ק”מ מחופי מרוקו. יש בו חופים יפים, חלקם חולות וולקניים וחלקם יובא ע”י זרמי הים מן הסהרה המרוקנית, עיירות חוף הומות וערים תוססות. בירתו ובירת המחוז היא העיר סנטה קרוז, שאוכלוסייתה עומדת על כ-1.5 מיליון איש. האי הוא המתויר והמוכר בין האיים – למן המאה ה-18, ובעיקר מהמחצית השנייה של המאה ה-20 – יותר מ-6 מיליון תיירים מבקרים כאן מדי שנה, רובם אירופאים. שני אתרים חשובים מושכים אליהם תיירים: גווימר, עיר קטנה בה נחשפה סדרה של פירמידות שבנו הילידים לפני כ-3,000 שנה, והיא אולי קשורה לפרמידות של מצרים ומסופוטמיה ולפרמידות של האינקה והמאיה; ואיקוד ד’לה וינוס, עיירת כורמים וייצרני יין, שבה עומד היום עץ דרקון בן 1000 שנה!

לה פלמה

האי הכי ירוק מבין האיים. יש בו גאיות תלולים, הרים מכוסים בצמחית בר ויערות אורן קנארי, ובמקומות המיושבים – מטעי בננות. לוע הר הגעש טבוריינטה הוא חוויה יוצאת דופן – רוחבו 10 ק”מ וגובהו 2,400 מ’, והוא נחשב ללוע הוולקני הגדול בעולם. בחלקו הדרומי של האי, לאורך סדק ארוך, מתפרצים הרי געש קטנים, שאת זרימות הלבה שלהם ניתן לראות לאורך קילומטרים רבים.

לה גומרה

ההיבט הפראי של לה גומרה נגרם ע”י ההיסטוריה הגיאולוגית שלו – ב-6 מיליון השנים הראשונות של האי היו בו הרבה התפרצויות געשיות לאורך סדקים ארוכים, אך ב-2 מילון השנים האחרונות כמעט ואין התפרצויות געשיות, כלומר האי רדום. כוחות השחיקה והבליה יצרו קניונים גדולים, עמוקים וחדים יותר, עם קירות אנכיים, “ברנחוז” בלשון הילידית (barrancos). באי ניתן לראות בלוקים וולקניים, תקעים ופקקים. מרכז האי הגבוה נשלט ע”י רוחות צפוניות-מערביות, והאוויר הלח שנאלץ לעלות מתעבה, ולעתים קרובות יוצר עננים צפופים, שמכסים את פסגות ההרים. עננות זו יוצרת תנאים מיוחדים לאחד מהסוגים הנדירים ביותר של יערות ע”פ כדור הארץ – יערות של ער, שהם שרידים אחרונים ליער שכיסה את אירופה ואת צפון אפריקה ונעלם. לצדו מתפתח פה מגוון גדול של צומח וחי (בעיקר ציפורים) אנדמיים.

היירו

היירו הוא הקטן מבין האיים והמרוחק שבהם, בפינה הדרומית-מערבית של הארכיפלג. נופיו יוצאי דופן: צוקים תלולים, חופים סלעיים, יערות אורן קנרי ועצי ער ושדות לבה שחורים. הנופים הירוקים ועדרי הכבשים הרועים בשדות האי מזכירים לעתים קרובות את נופי צפון אנגליה.

חולמים על טיול באיים הקנריים?

החברה הגיאוגרפית מציעה מספר טיולים לאיים הקנריים, ביניהם טיול מאורגן לאיים הקנריים בחגיגות הקרנבל בטנריף (הנערכת מדי שנה בסביבות פברואר) וטיול מאורגן לאיים הקנריים בחגיגות הקורפו כריסטי.
למידע נוסף התקשרו 03-5639000 או מלאו את הטופס מטה.