טיול לסין - 17 יום - מיעוטים אתנים ברמת יונאן וארץ השנגרילה

נצא בטיסת קוריאן אייר לבייג’ינג דרך סאול. בירת סין ב-600 השנים האחרונות מציעה למבקרים בה שלל אטרקציות ואתרים הנעים על רצף הזמן שבין המסורתי והקיסרי ועד למודרני והמערבי. בתווך הזה שבין המסורתי למודרני חיים בני המקום בקונפליקט שהוא לעיתים בלתי אפשרי. מבחינתנו המבקרים, דווקא הניגודיות הזו, הקונפליקט המתמשך והפערים הגדלים יוצרים חווית מפגש יוצאת דופן המטלטלת אותנו מצד לצד.

נצא לסיור בעיר – נבקר בכיכר הגדולה בעולם (440 דונם שטחה) – כיכר טיאנאנמן, שהיא היום לב ליבו של המרכז הפוליטי בסין. נמשיך למדרחוב המפורסם של וואנגפוג’ינג. קרבתו לעיר האסורה הפכה את האזור כולו לאזור אריסטוקרטי (ומכאן גם שמו), ובעבר שכנה בו האליטה המקומית. נשוטט בשוק האוכל הסמוך, בו נוכל למצוא מגוון גדול מאוד של מאכלים: חגבים, עקרבים, נחשים, תולעי משי ועוד מיני שרצים משופדים ללא יוצא מן הכלל על שיפוד, אבל גם דברים מוכרים יותר כמו אטריות מוקפצות ובשר מבושל. נבקר באחד המתחמים המרשימים ביותר של בייג’ינג של היום – מתחם האומנות של 798. לפני מספר שנים השתלטה חבורה של אומנים על מפעל נטוש בפאתי בייג’ינג. עם הזמן הפך האזור כולו לשיא היצירה וחופש הביטוי האומנותי. היום מוצגים בו, מעבר לגלריות קבועות, גם אומנים מובילים מהעולם. נמשיך לאחד הרחובות העתיקים החשובים ביותר בבייג’ינג, רחוב צ’יאן-מן. רחוב זה הוא המשכו של הציר החוצה את העיר האסורה מדרום לצפון. הרחוב כולו עבר שחזור וניתן לחוש בו את בייג’ינג של המאה ה-19. מרחוב צ’יאן-מן ניכנס אל רחוב השוק העתיק ביותר של בייג’ינג – רחוב דז’לאן, וממנו נצא אל רחוב התרבות של ליוליצ’אנג. ברחוב זה התרכזו (עם הקמתה של העיר האסורה) כל חנויות הספרים, המכחולים, הקליגרפיה, האומנות והמוזיקה.

לאחר ארוחת הבוקר נצא לסיור באתר החשוב ביותר בתקופת שתי השושלות האחרונות, הלא היא העיר האסורה. עיר זו מסמלת גם היום את מרכזה של העיר בייג’ינג, ומעל שערה הדרומי הכריז מאו על כינונה של הרפובליקה העממית של סין (1.10.1949). את החשיפה הגדולה למערב חבים הסינים לסרטו הנודע של ברטולוצ’י, “הקיסר האחרון”, המגולל את סיפורו של פו-יי, הקיסר האחרון של שושלת צ’ינג, שהארמון הפך עבורו לבית כלא מפואר. נסייר בין מבני המנהלה של העיר מהם יצאו הצווים הקיסריים אל קצות הממלכה, כמו גם במבני המגורים בהם חיו ובילו הקיסרים והפילגשים. לאחר הסיור בעיר נעלה לתצפית פנורמית מרהיבה ממרומי “גבעת הפחם”. תצפית זו תאפשר לנו להתרשם מגודלה של העיר האסורה ומהסימטרייה המורכבת. נמשיך יום עמוס זה בסיור ריקשות באחת משכונות המגורים העתיקות של בייג’ינג הנודעות בשם חו-טונג. בסיור זה נחזור בזמן לבייג’ינג של פעם, של בתים נמוכים וחצרות פנימיות. נבוא במגע עם מעט המקומיים שעדיין חיים במתחמים אלו כשסכנת הריסה מרחפת מעל ראשם. את היום נקנח במופע קונג פו מיוחד בו נתוודע לאומנויות הלחימה המרהיבות של סין.

נתחיל את יומנו באתר המסמל, אולי יותר מכל, את כישלונה של השושלת האחרונה, ארמון הקיץ החדש. ארמון זה נבנה בתחילת המאה ה-19 על ידי הקיסרית העוצרת צה-שי לאחר שהארמון הקודם נשרף כליל. הכספים למימון הפרויקט נועדו במקור לשקם את הצבא הסיני הקורס. הארמון הוא עדות לשחיתות ולריקבון שאפיינו את השושלת בימיה האחרונים. לאחר הסיור נעשה את דרכנו לאחד האתרים המרהיבים ביותר בסין, “החומה הגדולה”. חומה זו שימשה קו הפרדה צבאי ותרבותי מעל 2000 שנה. נעפיל ברכבל אל מגדלי התצפית הגבוהים ונחזה ב”דרקון” המתפתל לאורך רכסי ההרים הגבוהים. בערב, עם חזרתנו לבייג’ינג נלך לראות את המתחם האולימפי. נצפה באצטדיון האולימפי “קן הציפור” ובבריכה האולימפית “הבועה”.

הבוקר נבקר במקדש השמים, החשוב שבמקדשי בייג’ינג ואחד הבודדים ששרדו את מהפכת התרבות. במקדש זה היו מקריבים הקיסרים, פעמיים בשנה, עולה לשפע של יבול. היום, מעבר למבנים הארכיטקטוניים המדהימים, מושך אליו המקום מאות ואלפים של סינים הבאים בכדי לתרגל טאי צ’י, לרקוד, לנגן ולשיר. בהמשך נטוס לשיאן (Xian), אחת מהערים העתיקות ביותר בסין, וללא ספק החשובה ביותר שבהן. היא שימשה לאורך ההיסטוריה כעיר בירה למרבית השושלות הקיסריות (13 במספר), מרכז תרבותי עולמי ונקודת המוצא לדרך המשי המפורסמת. בניגוד למודרניזציה בערים הגדולות בסין, מצליחה שיאן לשמר תחושה סינית אחרת. חומות העיר העתיקה, המוזיאון הלאומי ואתרים ארכיאולוגים הפזורים באזור מציעים לנו מפגשים מיוחדים עם שורשיו ומקורותיו של העם הסיני. שני ימי טיול מוקדשים לעיר, ובמהלכם נשוטט ברובע המוסלמי, בשוק ובמסגד הגדול המשרת קהילה של מעל 60,000 מוסלמים. נעלה לרגל יחד עם אלפי המבקרים אל המוזולאום של הקיסר הראשון של סין. אתר זה, מהמאה השניה לפנה”ס, פרוס על שטח עצום של 56 קמ”ר והוא מכיל אולמות, ארמונות פנימיים וצבא שלם של חיילים עשויים מחימר טרה-קוטה מקומי. אנו נבקר בחפירים הפתוחים לקהל ובמוזיאון מרכבות הארד, ונצפה בסרט המגולל את סיפור בנייתו של האתר שהעסיק מעל ל-700,000 פועלים ו-100,000 אומנים. בנוסף נבקר בכיכר שמסביב לפגודת אווז הבר הגדולה ובמוזיאון ההיסטורי של שיאן, בו נוכל למצוא עדויות להתיישבות קדומה כבר מהאלף השישית לפנה”ס. בערב הראשון נתענג על ארוחת “דאמפלינג” מיוחדת, ובשני נצפה במופע נגינה ושירה מרשים וססגוני, בסגנון שושלת טאנג (618-906), שמהווה את תור הזהב של התרבות הסינית.

טיסה לליג’יאנג (Lijiang) היושבת בצפון מחוז יונאן. יונאן (Yunnan), הארץ שמדרום לעננים, נמצאת בדרום מערב סין על גבול וייטנאם, לאוס ומיאנמר. ריחוקה מהמרכז הפוליטי, התרבותי והחברתי של סין לאורך כל ההיסטוריה, יצר ביונאן שעטנז מיוחד של קבוצות אתניות (מעל 25 קבוצות שכאלה מתוך ה-56 המוכרות על ידי השלטונות בסין) היוצרות פסיפס אנושי מרהיב של תלבושות, מנהגים ותרבויות.

העיר ליג’יאנג הוכרזה בשנת 1997 כאתר מורשת עולם ע”י אונסק”ו. העיר משמשת כעיר בירה עבור בני הנאשי, מיעוט מקומי שלו דת, שפה כתובה ותרבות יחידה ומיוחדת במינה. העיר ממוקמת בעמק בגובה של 2400 מטר, כשמעליה נישאות פסגותיו של ההר המושלג של דרקון הירקן (5,596 מ’). שני ימי הטיול מוקדשים כולם לסיורים וביקורים בבירת הנאשי ובסביבתה, ובמהלכם נתוודע למיעוט מקסים זה, לאורחות חייו ושורשיו הדתיים. נטייל בין סמטאות האבן של העיירה, בין פלגי המים הצלולים ובין בתי התה ובתי הקפה המזמינים. נבקר בבריכת הדרקון השחור ובמוזיאון לתרבות הדונגבה, היא הדת המקומית. נעפיל ברכבל אל הר השלג של דרקון הירקן, ונטייל בשווקים הססגוניים בהם מוכרים המקומיים את מרכולתם.

ביום זה נעפיל במעלה שיפוליה של ההימלאיה הטיבטית. ניסע על תוואי הדרך של התה והסוסים, שהייתה דרך המסחר העיקרית בין מחוז יונאן, סצ’ואן וטיבט מאז שושלת טאנג (618-907). בדרך עתיקה זו עבר תה מסין אל טיבט והודו, וסוסים עברו מטיבט לסין, אבל לא רק סחורות עברו על הדרך. יחד עם הסחורות עברו גם רעיונות, פילוסופיות חדשות ודתות. נצא את העמק וניכנס אל “ארץ שלושת הערוצים המקבילים” (היאנגצה, המקונג והסלאווין). אזור זה זכה גם הוא להכרה על ידי אונסק”ו בגלל תצורת הנוף הייחודית ובשל העובדה כי באזור זה קיימים מעל ל- 6000 סוגים שונים של צמחים. בשעת צהריים נגיע אל שמורת הטבע של “ערוץ דילוג הנמר”. ערוץ זה הוא העמוק ביותר בעולם, כשהפרש הגובה בין הפסגות לבין המים עומד על לא פחות מ-2000 מטר. נסיעה לזונגדיאן, העיירה הטיבטית, בה נכיר את המיעוט הטיבטי.

ב-1933 כתב הסופר ג’יימס הילטון את הרומן הנפלא “האופק הנעלם”. בספר תיאר הילטון עולם אגדה קסום, הוא קרא לו שנגרילה. מאז הפך השם שנגרילה לשם דבר, מילה נרדפת לגן עדן, עולם אגדות נסתר. הספר מבוסס על מסעותיו ומחקריו של הבוטנאי הנודע ג’וזף רוק, שחקר את האזורים הללו של יונאן. ז’ונגדיאן הייתה הראשונה להכריז על עצמה כעיירה שהיוותה את מקור ההשראה לספר. בגובה של 3300 מטר שוכנת לה עיירה טיבטית מתפתחת. יום זה יוקדש כולו לסביבה הטיבטית, נבקר בשמורת הטבע פו דואו צואו בין כרי דשא ירוקים, צמחיה עבותה ועדרים של סוסי פרא ויאקים, שוכנים להם שני אגמים מדהימים. נטייל לאורכם של שני האגמים ונחווה את הטבע במלוא עוצמתו. נחזור לעיירה, נבקר במרכז העיירה העתיקה, במנזר הטיבטי ובבתים מקומיים בעלי ארכיטקטורה אופינית.

נטוס דרך קונמינג למחוז גואנגשי. במחוז זה גר המיעוט הגדול ביותר בסין, הוא מיעוט הג’ואנג, שאוכלוסייתו מונה מעל ל-18 מיליון. הערים והכפרים השונים בהם נבקר במחוז זה מציעים מפגש עם סין שונה מאוד מזו שפגשתם עד כה בטיול. נוף של הרי קארסט מרשימים, שדות אורז אינסופיים וכפרים של בני המיעוטים השונים.

לאחר ארוחת הבוקר ניסע צפונה אל עבר אזור המיעוטים. נעבור בדרך יפהפייה בין הרים מיוערים וכפרי עץ ישנים, עד שנגיע אל טרסות האורז של זנב עצם הדרקון. במשך מאות שנים עמלו בני השבטים המקומיים בדירוג ההרים והכשרת הקרקע לחקלאות, והתוצאה מרהיבה – מאות מטרים של טרסות אורז מעוטרות בכפרי עץ מיוחדים. לאחר הביקור בטרסות האורז ניסע אל העיירה הקסומה יאנגשואו (Yangshuo), בה נבלה את היומיים הבאים. יאנגשואו יושבת על גדת נהר הלי, והיא מאפשרת לנו חוויה ישירה עם הנוף המרהיב ועם בני המקום. מרכזה של העיירה הוא מדרחוב קצר מלא חנויות, בתי קפה ומסעדות. אנו נצא לשייט פסטורלי על הנהר בין הצוקים התלולים, נצפה במקומיים במלאכות הבוקר שלהם ובתאו המים לועס את עשביית הנהר הצפופה. לאחר השייט נצא לטיול בתוך טבע שופע שדות אורז וכפרים קטנים. בערב נצפה במופע “התרשמות” אותו ביים הבימאי המוערך ביותר בסין של היום ז’אנג יי-מו (“גיבור”, “פנסים אדומים”). המופע נערך לגדותיו של הנהר באמפי פתוח (ולכן הוא תלוי במזג האוויר), ומשולבים בו אלמנטים שונים של הפולקלור המקומי. 650 נציבים, רקדנים וזמרים לוקחים חלק במופע.

לאחר ארוחת הבוקר נעשה את דרכנו אל היעד הבא – שאנגחאי (Shanghai). מה כבר לא נאמר על שאנגחאי: פריס של המזרח אבל גם היצאנית של אסיה. עיר שצמחה מסחר באופיום ואימפריאליזם מערבי. היום המצב לא שונה בהרבה. העיר שועטת בקצב מסחרר קדימה, מותחת את גבולות קו הרקיע שלה מידי שנה ומגיעה לשיאים חדשים ימים לבקרים. מיקומה בשפך של נהר היאנגצה אל הים הופך אותה לעיר נמל טבעית, אחת הגדולות והעמוסות בעולם. שאנגחאי של היום היא מרכז קוסמופוליטי בינלאומי. נטייל באזור גני יו. אזור זה הוא למעשה, עד כמה שהדבר נשמע הזוי, ה”צ’יינה טאון” של שאנגחאי. באזור זה של הגנים נשמר אופייה הארכיטקטוני המסורתי של העיר. מבנים נמוכים בני שלוש קומות בעלי עיטורי עץ מורכבים ואינספור חנויות. במרכז הקומפלקס נמצאים גני יו. נבקר בגנים בהם נלמד על אומנות הגנים בסין ועל תפיסת עולמם האסתטית. נמשיך לרחוב נאנג’ינג שהוא לב ליבה של העיר והמרכז המסחרי שלה. נחצה את המדרחוב העמוס עד שנגיע אל ה”בונד”, הטיילת המפורסמת של שאנגחאי, ממנה נוכל לצפות על רובע פו-דונג החדש (מהעבר השני של הנהר) ועל מבניה המערביים של העיר, עדות חיה להיסטוריה של המפגש הראשוני שבין סין למערב. בערב נצפה במופע אקרובטיקה.

נבקר במוזיאון שאנגחאי. מוזיאון זה הוא אחד היפים בעיני בסין. הוא מכיל אוסף מרהיב של פרטי אומנות, קליגרפיות עתיקות, מטבעות, ריהוט ועוד. נעלה על תצפית ממרומי מגדל “פסגת הזהב” המתנשא לגובה של 421 מטר. הרובע בו נמצא המגדל, כמו גם גורדי שחקים נוספים, היה בתחילת שנות השמונים שדה חקלאי. הנס הכלכלי של סין בא לידי ביטוי ברובע זה אולי יותר מכל מקום אחר. כחלק מחבילת תמריצים שמנה הוכרז האזור כולו כאזור סחר מיוחד.

נצא ברכבת מגלב (רכבת מהירה, 430 קמ”ש, המרחפת 10 מילימטרים מעל לפסי רכבת אלקטרומגנטיים) משנגחאי לשדה התעופה, ומשם נמריא לטיסה חזרה הביתה דרך סאול.